כתיבה בגיל ה 3

שיבטה טויו:
הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב שִׁירָה
אַחֲרֵי שֶׁחָצִיתִי אֶת שְׁנָתִי הַתִּשְׁעִים
מֵאָז, בְּכָל יוֹם
יֶשׁ לִי סִבָּה טוֹבָה לִחְיוֹת.
מתוך השיר "אני", בספר: "הבקר בא תמיד" – תרגום מיפנית.
וכך היא כותבת באחרית דבר: "התחלתי לכתוב שירה בהמלצתו של בני. בשל כאבי הגב לא יכולתי עוד לעסוק בתחביב האהוב עלי- ריקוד מסורתי, וקנאיעצ'י חשב שכתיבת שירה תעודד את רוחי."
כתיבה בגיל ה 3:

בריאות ומצב רוח

אנשים שכותבים (וזה כולל מבוגרים) הם בעלי סיכוי טוב יותר לשיפור בריאותי.
כאשר הכתיבה מסייעת לפרוק מתח, הניסיון מראה כי אנשים שחיים עם מחלה הדרדרו פחות במצבם הגופני וחלק השתפרה בריאותם.
לכתיבה על אירוע מסעיר מבחינה רגשית (מלחיץ), יש תוצאה מטיבה מבחינת השיפור הפיזי ויותר מאשר כתיבה על אירוע נייטרלי מבחינה רגשית.
שעת כתיבה יומית היא פעילות אהובה על מבוגרים רבים. זהו רענון רגשי. כותבים מה שיוצא מהעט על הנייר מבלי לחשוב כלל. כתיבה שוטפת מבלי לתכן או לחשוב.

שימור יכולת המוח

העיסוק בכתיבה למי שמיומן לכתוב – תורם לשימור היכולת של המוח.
לעומת זאת, מי שמעולם לא היה רגיל בכתיבה יצירתית עד הגיל ה 3, ממש מפתח קישוריות ואיזורים במוח שאחראיים על התפקוד הזה.
בגיל ה 3, למידה של שפות חדשות (גם כתיבה היא שפה חדשה) מטיבה עם היכולת המנטלית ותפקוד המוח. זו ממש קפיצת מדרגה.
אני עצמי התחלתי לסגל לעצמי הרגלי כתיבה כמו כתיבה חופשית, כתיבת שיר (שירה), כתיבת פזמון, רק לאחר גיל 50. זה קרה בעקבות לימודי ספרות במגמה יצירתית.
זה הפך אותי לכותבת בעיני עצמי ומשם גם להוציא לאור שני ספרי ילדים ולפרסם שירים בכתבי עת, ולהמשיך גם לכיוון המוזיקה.
שירה
פזמון
סיפור
לכל אחד אלמנטים אחרים, וכל אחד הוא מעין שפה שונה.
כתיבה היא מתנה שנתתי לעצמי:
תיעוד מאורעות בחיי. אירוע שכתבתי עליו הוא ארוע שמשתתף בפאזל מאורעות חיי.
דרך לתקשר את עצמי החוצה, לעולם. שפה בה אני מעבירה מעצמי, דעות, רעיונות, רגשות.
דרך לנקז החוצה רגשות וחוויות קשים.
דבר דרכו אני מגדירה את עצמי – כותבת- דבר שהוא בגדר חוזקה לעצמי.
דרך לעזור לאחרים. שיר מרגש פוגש נפש שמתרוננת ממנו. שיר עוזר לקורא. שיר משתף חוויה פנימית, שבדרך כלל לא מדברים עליה, ושקשה להעביר אותה בדרך אחרת, כי השיר אינו שפה לינארית רציונלית, אלא ביטוי פנימי של התודעה.
דרך להגיע לאחרים מגובה העיניים. כי מה שמחבר הוא האנושיות, ושיר הוא הביטוי הכי מזוכך לאנושיות.
דבר דרכו אני משתייכת לקהילה, קהילת הכותבים בישראל.
כתיבה וקריאה- עושים לי טוב. זה משהו שכיף לקום בבקר איתו. עם המילים שעולות, ולרשום אותן, ולשחק איתן.
כתיבה היא המקום בו אני ב flow . בזמן הזה כל מה שסביבי לא קיים. זה הזמן שהוא הכי להיות כאן ועכשיו.