המקום שלי בעולם

המקום שלי בעולם
לכל אחד טוב שיהיה מקום שהוא שלו בעולם. מקום בו הוא מתמלא באנרגיה, סופג, נרפא, מתמלא.
זה יכול להיות מקום אמיתי או דמיוני. אפשר לעצום עיניים ולהיות בו.
ואז להתבונן סביבי ולצאת להכיר אותו דרך הרגלים.
להביט איך נראה האופק פה.
מה זווית השמש בדיוק עכשיו, ואיך היא נופלת על השיחים. על המים בבריכה הקטנה.
זה מקום שהוא רק שלי. יש בו את הריחות שאני אוהבת, את הרוח כפי שאני אוהבת את הנשיבה שלה, כאן אני יכולה לשמוע את הקולות שטובים עבורי.
להיות כאן זה זמן הנפש שלי.
זמן ההפוגה.
איש אינו מגיע, זה מקום שלי.

עכשיו אני מחפשת מקום לרבוץ בו. מקום רך. הנה עשבים רכים ונעימים, ומרגוע לראש תחתי.
כאן אני מתחברת לאמא אדמה והיא משענת.
אני מרפה את הגוף לעומתה ולתוכה, והיא מקבלת.
כך אני נחה. כאבי העולם לא מגיעים לכאן.
כאן אני יכולה להתייחד עם כאבי.
אחד אחד אני אומרת להם.
והם באים, כמו הכבשים בכבש ה 16, כל פעם מתייצב אחד.
והכבש שעוצר אני נשארת איתו.
זה הכאב ה 16 שלי.

ולאחר מכן, הוא יוצא לדרכו, ואני לעבודת יומי.
אני נפרדת מהמקום שלי בעולם. עוזבת אותו עד לפעם הבאה שאבוא. הוא תמיד שם. בשבילי.
אם תעברו לידו תוכלו ודאי לחוש את הקסם שלו.
אם אתם חברים שלי יתכן שבפעם הבאה אזמין אתכם ונרקוד את ריקוד הלבבות.