הָיוּ סִימָנִים

הָיוּ סִימָנִים לָזֶה
רְמָזִים מַקְדִּימִים
הַלַּיְלָה הֶחֱזִיק אֶת הַשָּׁמָיִם
אַךְ הָיָה מְאַבֵּד כּוֹכָבִים.

לֹא עוֹד

הָיוּ סִימָנִים לָזֶה
אֹתוֹת בְּמִלִּים
הַלַּיְלָה הֶחֱזִיק אֶת הַשָּׁמָיִם
עַל הַלֵּב רָבְצוּ אֲבָנִים.

לֹא עוֹד

הָיוּ סִימָנִים לָזֶה
טְבוּעִים וּכְחוֹלִים
הַלַּיְלָה הֶחֱזִיק אֶת הַשָּׁמָיִם
אִם אֶפְשָׁר הָיוּ כְּבָר נוֹפְלִים.

לֹא עוֹד

תַּחַת אוֹתָם שָׁמַיִם
אִשָּׁה אַחַת הָיְתָה
אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר
וְשׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה.

זֶה נִרְשַׁם בַּכְּתוּבִים
כֶּלֶב שְׁמִירָה זָקֵן עָבָר
הַלַּיְלָה אִבֵּד כּוֹכָבִים
הַכֶּלֶב נָבַח
נִמְחֲקוּ הַכְּתוּבִים
הַמִּלָּה הִתְיַתְּרָה
זֶה נִצְרַב עַל הַגּוּף
מֶלַח עַל פֶּצַע נוֹרָא.

לֹא עוֹד

אירועי אלימות נגד נשים הפכו למאורעות שיגרתיים כמעט בישראל, והולידו את השיר הזה.
הייתי חייבת לומר כאן לא עוד!!!

רצח נשים בישראל בשנות העשרים. אחד יותר מזעזע מהשני.
כך נכתב השיר. מתוך הכאב. מתוך חוסר האונים. יהי זיכרן ברוך.
לא עוד.