הוֹ אֵלִים
תְּנוּ לִי מִנֶּקְטַר הַתִּקְוָה
כִּי לְאָדָם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּאוֹר
כְּדֵי לִפְקֹחַ עֵינַיִם
וְלֹא אוּכַל עוֹד
לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ בַּחֲשֵׁיכָה
לֹא אוּכַל לְהָנִיעַ רַגְלַיִם
לִשְׁתּוֹת, לֶאֱכוֹל
בְּלִי לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב
לֹא אוּכַל לַחֲמֹל
תְּנוּ מִנֶּקְטַר הַתִּקְוָה
מָה מְעַט בִּקַּשְׁתִּי
וְלוּ חֲצִי לְגִימָה