הָיָה זְמַן חֶסֶד
גָּדַלְנוּ בַּשָּׂדֶה עִם הַזָּהָב שֶׁל הַטֶּבַע
יָשַׁנּוּ בְּמִיטַּת שַׁלֶּכֶת
עָלִים בַּנּוּ מֵעָלֵינוּ אַרְמוֹן
טָבַלְנוּ בְּפֶלֶג, כְּמוֹ טִפּוֹת בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן.
וְאָז בָּא חֹרֶף
רָקַדְנוּ בַּגֶּשֶׁם, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ
אֶת לִבִּי בַּמְּעִיל הָאָדֹם,
אַתָּה הִגַּשְׁתָּ לִי וֶרֶד וְשַׂרְתָּ שַׁנְסוֹן
רָקַדְנוּ שְׁלוּבִים, לֹא רוֹצִים לָלֶכֶת לִישֹׁן.
בַּמִּשְׁעוֹל הַמֻּזְהָב
לאב לאב לאב
אָדָם חַי אֶת חַיָּיו
כָּךְ בְּדֶרֶךְ אַגַּב
לאב לאב לאב
לֹא לַשָּׁוְא
אָדָם חַי אֶת חַיָּיו
הַגֶּשֶׁם יָרַד אֲלַכְסוֹן מְאֻנָּךְ
הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בְּוָרֹד נֶאֱנַח
בַּמִּשְׁעוֹל הַמֻּזְהָב גִּלִּיתִי
אֶת הַכְּאֵב הַשָּׁקֵט הָרַךְ.
הָיָה לָנוּ יוֹם וְעֶרֶב יָרַד
בְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנוֹת
שִׁירִי פָּרוּשׂ עַל הַמִּשְׁעוֹל הַמֻּזְהָב.